השבוי / מאת ריצ'רד לב הארי
תרגם: יונתן יובל
האסיר לעולם אנוס לומר את דבריו
כאדם חרוף צער;
אך כדי להתנחם יאמרם בשיר.
רבים ידידי, אך מתנותיהם דלות
חרפתם היא שבהעדר כופר ראוי
כבר שני חורפים שהנני שבוי.
אנשי, ברוני, יודעים זאת היטב ?
אנגלים, נורמנים, פואטבים, גסקונים --
שאין לי ידיד כה דל
עד שהייתי מותירו לימק בשבי.
אינני אומר זאת כתוכחה סתם,
אלא שעודני שבוי.
כעת אני יודע לבטח
שלשבוי, כמו למת, אין קרוב ומודע.
נטשו אותי כאן בשל הממון!
עבורי זה איום, אך נורא יותר עבור ידידי.
לאחר מותי תהא זאת להם לחרפה
אם איוותר שבוי.
אין פלא שליבי דואב עלי
בעוד אחי מענה את ארצי.
אם אך יזכר בשבועה הקדושה
שנשאנו יחדיו ברעות נאמנה
לא יחלוף זמן רב, עד
שאחדל להיות שבוי.
האנז'בינים והטורנגים --
צעירים, עשירים, חזקים
יודעים שהנני אסיר, נידח, שבוי בידי אחרים.
פעם אהבוני, אך אהבתם שבקה.
המישורים נטושים מעלילות נשקם היפה
מאז שאני שבוי.
אחותי הרוזנת, ששמך המהולל יתקלס
ויתעלה בידי זה, שאליו אני עותר --
ושבשלו אני שבוי!
הסברים על השיר:
http://haifalawfaculty.blogspot.com
לרדת למטה קצת
את השיר Ja nus hons pris כתב ריצ'רד לב-הארי כאשר נפל בשבי בדרכו חזרה מארץ ישראל לאנגליה לאחר מסע הצלב השלישי.
אצילי אנגליה, בראשות אחיו ג'ון, לא מיהרו למלא אחר דרישות הכופר שדרש כולאו של ריצ'רד (קיסר ה"קיסרות הרומית הקדושה" היינריך השישי) והוא נותר בשבי כשנה ורבע.
ריצ'רד כתב את השיר בשפת אמו, לנגדוקית (langue d?oc, אוקיטנית).
המקור מצוי בכמה אוספים של שירה ביניימית. ניתן לקרוא את הטקסט שלו כאן:
http://www.russianplanet.ru/filolog/babylon/truver/lion.htm#ja
הנה המקור:
Ja nus hons pris ne dira sa reson
Adroitement, s'ensi com dolans non;
Mes par confort puet il fere chan?on.
Moult ai d'amis, mes povre sont li don;
Honte en avront, se por ma rean?on
Sui ces deus yvers pris.
Ce sevent bien mi honme et mi baron,
Englois, Normant, Poitevin et Gascon,
Que je n'avoie si povre conpaignon,
Cui je laissasse por avoir en prixon.
Je nel di pas por nule retra?on
Mes encor sui ge pris.
Or sai je bien de voir certainement
Que mors ne pris n'a ami ne parent,
Quant hon me lait por or ne por argent.
Moult m'est de moi, mes plus m'est de ma gent,
Qu'apres ma mort avront reprochier grant,
Se longuement sui pris.
N'est pas mervei1le, se j'ai le cuer dolent,
Quant mes sires tient ma terre en torment.
S'or li menbroit de nostre serement,
Que nos fe?smes andui communaument,
Bien sai de voir que ceans longuement
Ne seroie pas pris.
Ce sevent bien Angevin et Torain,
Cil bacheler qui or sont riche et sain,
Qu'enconbrez sui loing d'aus en autrui main.
Forment m'amoient, mes or ne m'aimment grain
De beles armes sont ores vuit li plain,
Por tant que je sui pris.
Mes conpaignons, cui j'amoie et cui j'ain,
Ceus de Cahen et ceus dou Percherain,
Me di, chan?on, qu'il ne sont pas certain;
Qu'onques vers aus nen oi cuer faus ne vain.
S'il me guerroient, il font moult que vilain,
Tant con je serai pris.
תרגם: יונתן יובל
האסיר לעולם אנוס לומר את דבריו
כאדם חרוף צער;
אך כדי להתנחם יאמרם בשיר.
רבים ידידי, אך מתנותיהם דלות
חרפתם היא שבהעדר כופר ראוי
כבר שני חורפים שהנני שבוי.
אנשי, ברוני, יודעים זאת היטב ?
אנגלים, נורמנים, פואטבים, גסקונים --
שאין לי ידיד כה דל
עד שהייתי מותירו לימק בשבי.
אינני אומר זאת כתוכחה סתם,
אלא שעודני שבוי.
כעת אני יודע לבטח
שלשבוי, כמו למת, אין קרוב ומודע.
נטשו אותי כאן בשל הממון!
עבורי זה איום, אך נורא יותר עבור ידידי.
לאחר מותי תהא זאת להם לחרפה
אם איוותר שבוי.
אין פלא שליבי דואב עלי
בעוד אחי מענה את ארצי.
אם אך יזכר בשבועה הקדושה
שנשאנו יחדיו ברעות נאמנה
לא יחלוף זמן רב, עד
שאחדל להיות שבוי.
האנז'בינים והטורנגים --
צעירים, עשירים, חזקים
יודעים שהנני אסיר, נידח, שבוי בידי אחרים.
פעם אהבוני, אך אהבתם שבקה.
המישורים נטושים מעלילות נשקם היפה
מאז שאני שבוי.
אחותי הרוזנת, ששמך המהולל יתקלס
ויתעלה בידי זה, שאליו אני עותר --
ושבשלו אני שבוי!
הסברים על השיר:
http://haifalawfaculty.blogspot.com
לרדת למטה קצת
את השיר Ja nus hons pris כתב ריצ'רד לב-הארי כאשר נפל בשבי בדרכו חזרה מארץ ישראל לאנגליה לאחר מסע הצלב השלישי.
אצילי אנגליה, בראשות אחיו ג'ון, לא מיהרו למלא אחר דרישות הכופר שדרש כולאו של ריצ'רד (קיסר ה"קיסרות הרומית הקדושה" היינריך השישי) והוא נותר בשבי כשנה ורבע.
ריצ'רד כתב את השיר בשפת אמו, לנגדוקית (langue d?oc, אוקיטנית).
המקור מצוי בכמה אוספים של שירה ביניימית. ניתן לקרוא את הטקסט שלו כאן:
http://www.russianplanet.ru/filolog/babylon/truver/lion.htm#ja
הנה המקור:
Ja nus hons pris ne dira sa reson
Adroitement, s'ensi com dolans non;
Mes par confort puet il fere chan?on.
Moult ai d'amis, mes povre sont li don;
Honte en avront, se por ma rean?on
Sui ces deus yvers pris.
Ce sevent bien mi honme et mi baron,
Englois, Normant, Poitevin et Gascon,
Que je n'avoie si povre conpaignon,
Cui je laissasse por avoir en prixon.
Je nel di pas por nule retra?on
Mes encor sui ge pris.
Or sai je bien de voir certainement
Que mors ne pris n'a ami ne parent,
Quant hon me lait por or ne por argent.
Moult m'est de moi, mes plus m'est de ma gent,
Qu'apres ma mort avront reprochier grant,
Se longuement sui pris.
N'est pas mervei1le, se j'ai le cuer dolent,
Quant mes sires tient ma terre en torment.
S'or li menbroit de nostre serement,
Que nos fe?smes andui communaument,
Bien sai de voir que ceans longuement
Ne seroie pas pris.
Ce sevent bien Angevin et Torain,
Cil bacheler qui or sont riche et sain,
Qu'enconbrez sui loing d'aus en autrui main.
Forment m'amoient, mes or ne m'aimment grain
De beles armes sont ores vuit li plain,
Por tant que je sui pris.
Mes conpaignons, cui j'amoie et cui j'ain,
Ceus de Cahen et ceus dou Percherain,
Me di, chan?on, qu'il ne sont pas certain;
Qu'onques vers aus nen oi cuer faus ne vain.
S'il me guerroient, il font moult que vilain,
Tant con je serai pris.
צלבן ומלך אנגליה במאה ה12
